1. המנחה יגיע למקום המפגש לפני הזמן ע"מ לחוש אותו ולבדוק מהן האפשרויות הקיימות. המטרה להביא בחשבון כל פרט ופרט ע"מ ליצור מעגל הרמוני המשדר אנרגיות טובות ונעימות.

2. בחירת מיקום נכון בחלל החדר ובחירת מרכז למעגל. יצירת מרחב חושים מזמין- ריח, מראה, תאורה, טמפרטורת החדר, מוסיקה תואמת.

3. סידור כסאות או כריות על פי מספר המשתתפים תוך התחשבות בגיל הנוכחים או בצרכים מיוחדים. סידור ישיבה במעגל המאפשר לכולם לראות את כולם, שאין בו פתחים כך שהאנרגיה לא "בורחת".

4. ארגון מרכז המעגל – מחצלת, שטיחון ובמרכז מפה, נרות וחפצי הקשבה. יש לבחור חפצים אהובים עליך, שיש להם משמעות עבורך ועבור המשתתפים. כדאי להתחשב בסוג האוכלוסייה במעגל (ילדים, מבוגרים, מגזרים, ארגונים ועוד). כמו כן, ניתן להניח ענפים, פרחים פזורים, חומרים מהטבע… רצוי גם להניח חפץ רך מבד או צמר.

5. "ללכת את המעגל" מומלץ למנחה לחוש את המעגל העתידי דרך הליכה פיזית ממש בחלק הפנימי של המעגל והעלאה בדמיון את התהליך ואת היושבים במעגל. יש לכוון את הדרך אל המטרה המדויקת אותה הוא מבקש ורוצה להשיג (ועדיין להישאר קשוב ופתוח למה שהמעגל יביא אתו).

6. להביא למודעות "רעשים" או התנגדויות שעלולות להיווצר- כמו רעש, מבוכה, צחוק, הפרעות, התנגדות, טלפונים, ולהביא בחשבון שתתכן עצירה בה דברים ישתנו ונצטרך לחיות את מה שנוצר באותו רגע, לעזוב את התכנון המקורי ולמנף בשאלה אחרת בכיוונים שהמעגל מעלה וזה כוחו של הרגע הזה – המעגל חי, דינמי ומשתנה ומלמד שכל מה שקורה הוא בסדר. המנחה מטפל באתגרים באופן מחבר ובשפת הלב. שיפוט אינו נכלל בתוך תהליך המעגל. זוהי עבודה בלתי פוסקת של המנחה בתוכו ואל מול המשתתפים.

7. בעבודה עם ילדים יש להיות רגיש למה שקורה ב"כאן ועכשיו" אל מול אופציות של ילד\ה דחוי\ה, קונפליקטים, מחנות, דומיננטיות. חשוב להיות קשוב מאד ורגיש ולשנות לפי מה שנדרש.

8. גם אם תוכנן מעגל "קליל" לתחילת תהליך, כדאי להביא בחשבון שיכולים לעלות בו מגוון סיפורים ובהם גם כאב ופחדים. אין למנחה שליטה על מה שיגיע הוא רק שרת של דרך המעגל.

9. כדאי לשים לב שיש "תכנון אב" ויש "ביצוע אם". לעיתים נדרש לערוך שינויים בתכנית המקורית ולשחרר אחיזה.

10. התחבר אל מה שנוצר באותו רגע, מנף כל קושי לאתגר, היה קשוב לפעימת המעגל ולקריאת השדה האנרגטי.

נכתב ע״י שרון אדם וכוכבה שניידר